הנה הגרסה המשוכתבת לכנרת:

נולד מאדמה ואש

הקרמיקה היא חומר חי — כזה שנושא בתוכו זיכרון, תנועה ורגש. היא מתחילה כאדמה גולמית, רכה וחסרת צורה, ועוברת מסע של עיצוב, מגע, המתנה ואש, עד שהיא הופכת לאובייקט בעל נוכחות ומשמעות.

עבור כנרת הילה ישי, העבודה עם חימר היא חיבור עמוק ליסודות הראשוניים ביותר של היצירה — אל אותם שבטים רחוקים, מסעות מרגשים וחוויות היסטוריות שממשיכים לפעפע דרך ידיה אל תוך החימר. המפגש בין האדמה לבין האש יוצר תהליך בלתי צפוי, שבו החומר משתנה, מתעצב ומקבל חיים חדשים. בכל יצירה מתקיים הדיאלוג שכנרת כל כך אוהבת — בין עדינות לחספוס, בין שליטה לשחרור, בין תכנון לבין מה שהחומר מבקש להפוך להיות.

הטקסטורות, הסימנים והעיטורים הנולדים בתהליך אינם רק אלמנטים אסתטיים — הם חלק ממרקם חיים שלם. סיפור של ידיים שהרחו, נגעו ויצרו לאורך שנים; של זיכרונות ורגשות שכנרת רוקמת לתוך כל כלי; של השראה מתרבויות עתיקות ומן הטבע שתמיד דיברו אליה.

כנרת מעריכה את הא-סימטריה ומחבקת את אי-השלמות. כל כלי נושא עמו את יופיו של הלא-מושלם: קימור מעט שונה, סימן יד עדין, שכבת גלזורה בגווני התכלת, החום והירוק שהתפתחה באופן חד-פעמי בתנור. דווקא שם, בתוך החומר החשוף והאנושי, נולדת הייחודיות של כל יצירה — אותה פיסת גן עדן, חמימות ואחווה שכנרת מבקשת לברוא מחדש.

מהאדמה, דרך האש, אל הבית — כל פריט נוצר כדי להכניס לחלל תחושה של חום, רוך וחיבור אמיתי לחומר.